עננים של מלחמה
יירוט טיל ע"י כיפת ברזל לפני קצת יותר משבוע החליטו לצאת למבצע צבאי לחיסול תשתית הטרור של חמאס, קראו לזה " צוק איתן ". כמו כל אזרח במדינת ישראל ותושב הדרום שמחתי. לא שמחתי בגלל ההרס והנקמה מצד ארגון הטרור, שמחתי כי אולי אחרי זה המציאות תשתנה. היה קצת יותר טוב לחיות כאן בשקט מבלי לחשוש ממתקפת טילים על הבית. זה הזמן לוותר, לעצמי ולמשפחתי על הדברים הקטנים, הפשוטים ושנראים כל כך טרוויאלים. לצאת לטיול, ללכת לחברים שאין להם ממ"ד בבית או סתם לצאת לחצר של הבנין. לוותר על שנת לילה רצופה בלי אזעקות, על להיות קצת לבד ולא להיות תקוע בבית עם כולם שאבא בעבודה ואולי היום היום הוא לא יחזור ואם כן רק להגיד לילה טוב. על ההחלטה לא באמת הייתה לנו ברירה. נולדנו למציאות חדשה ומורכבת יותר. טילים עפו, אזעקות נשמעו, בכי מחדר המשחקים ומטוסי חייל האויר באויר. מאז "עמוד ענן" משהו השתנה לרעה. קיבלנו אויב יותר חזק, יותר מתוחכם ועם שליטה יותר חזקה בכוחות שלו. תוך משחק או צפיה בטלוויזיה, או באמצע הלילה שבדיוק הצלחת לעצום את העניים, פתאום צריך לקפוץ לרוץ לחדר הילדים, להעיר ולהרי...